הרבה פעמים אנחנו מתייחסים לסוכרת כמחלה אחידה, אבל חשוב להבין כי קיים הבדל מאוד משמעותי בין תת הסוגים שלה. בניגוד לסוכרת מסוג 2, שנובעת מסיבות רבות וקשורה גם למגפת ההשמנה, סוכרת מסוג 1 היא מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון תוקפת את תאי הבטא בלבלב, שאחראים על הפרשת אינסולין - הורמון שאחד מהתפקידים החשובים שלו הוא להכניס את הסוכר שאנחנו אוכלים לתוך התאים. ברגע שיש הרס של התאים האלה אין בעצם יכולת להפריש אינסולין - וזו סוכרת מסוג 1.
התסמינים של המחלה הם בראש ובראשונה ערכים מאוד גבוהים של סוכר בדם ויש לזה הרבה השלכות: מתן שתן באופן תכוף, שתיה מרובה, ירידה במשקל, והרגשה כללית לא טובה מפני שהסוכר - שהוא גורם אנרגיה חשוב - לא מגיע לתאים.
"אם המחלה לא מאובחנת בזמן, ויש הרבה מקרים כאלה, בסופו של דבר, המצב יכול להיות מאוד חמור שעלול להביא לצורך בהגעה דחופה לבית החולים עם מצב שנקרא חמצת", מסבירה ד"ר כנרת מזור אהרונוביץ', מומחית באנדוקרינולוגיה בילדים וסוכרת בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, במרכז הרפואי שיבא תל שומר. "זה מצב מסכן חיים שאם לא מאבחנים אותו בזמן הוא עלול להפוך למצב חירום, וברגע שהוא מאובחן, פעמים רבות המטופל נזקק לאשפוז בטיפול נמרץ. אנחנו רוצים שתהיה כמה שיותר מודעות, על מנת שכמה שפחות ילדים יגיעו עם חמצת לבתי החולים".
לדבריה של ד"ר מזור אהרונוביץ', כאשר מדובר בילדים, סוכרת מסוג 1 היא המחלה השנייה בשכיחותה אחרי אסתמה (בכל שנה מאובחנים בישראלים כ-300 חולים חדשים). האבחון של שלה נעשה פעמים רבות בילדות - מגיל 9 חודשים עד 18 שנים (ולכן היא נקראה בעבר 'סוכרת נעורים'). חשוב להדגיש שסוכרת סוג 1 עלולה להופיע גם בגיל מבוגר. "כשלילד יש סוכרת, רוב הסיכויים שיש לו סוכרת מסוג 1", מסבירה ד"ר מזור אהרונוביץ'. "כשיש אבחנה של סוכרת, צריך לקבל אינסולין. זו לא תרופה שניתן לתת אותה בצורת כדור דרך הפה, אלא נדרש להזריק אותה".
מחלה של 24/7 בלי חופשים
הזרקה של אינסולין היא אולי אחת ההתמודדויות הקשות עבור סוכרתיים, אבל התמודדות קשה לא פחות היא לבדוק ולעקוב אחר רמות הסוכר כל יום, כל היום. "חשוב לזכור שסוכרת נמצאת 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, 365 יום בשנה. אין אפשרות לקחת ממנה אפילו יום חופש בודד. אי אפשר להגיד 'היום אני לא אזריק אינסולין כי אין לי כוח'. אם סוכרתי מסוג 1 לא יזריק הוא עלול להגיע לבית חולים", מבהירה ד"ר מזור אהרונוביץ' ומוסיפה: "אנחנו מעבירים מסר להורים ולילדים שאומנם אפשר לחיות חיים שלמים ומלאים עם סוכרת סוג 1, אבל חייבים כל היום לדעת מה אוכלים וכמה אינסולין מזריקים".
אחת הבעיות הנוספות בהתמודדות עם סוכרת סוג 1 היא האיזון של ערכי הסוכר בדם. "הרבה פעמים יש לנו אתגרים עם חוסר איזון של הסוכרת. זה קורה בעיקר אם נותנים יותר מידיי אינסולין. במצב כזה יש ירידה של ערכי הסוכר - מה שקרוי 'היפוגליקמיה' - שיוצרת הרגשה לא טובה. במקרים חמורים יותר הדבר עלול לגרום לחוסר הכרה או פרכוסים", מסבירה ד"ר מזור אהרונוביץ'. לדבריה, החשש מהיפוגליקמיה מונע מסוכרתיים רבים להיות מאוזנים טוב. "יש פחד, במיוחד בקרב אלה שחוו אירוע של היפוגליקמיה קשה, גם אם לא איבדו הכרה אבל הרגישו לא טוב ולכן הם מזריקים כמות קטנה מידיי של אינסולין".
אתגר נוסף של סוכרתיים מסוג 1 הוא הצורך לשמור בצורה קפדנית על תזונה נכונה ומאוזנת והחשיבות של לבצע פעילות גופנית באופן קבוע. "ההתנהלות באורח חיים שכזה מפחית את היכולת לשמור על הספונטניות ומצריך הרבה תכנון מראש", מסבירה ד"ר מזור אהרונוביץ'.
"חשוב לזכור גם שילדים סוכרתיים לא מתגייסים לצבא, אלא הם יכולים להתנדב. הם גם זכאים להקלות במבחנים מפני לעיתים יש צורך בזמן הבחינה להזריק אינסולין, לבדוק סוכר או לטפל בהיפוגליקמיה. בנוסף, ילדים קטנים צריכים סייעת בגן או בביה"ס בכיתות הנמוכות", אומרת ד"ר מזור אהרונוביץ'.
הרפואה מחפשת כל הזמן פתרונות
על אף התקדמות הטכנולוגיה, קיים כל הזמן הצורך להקפיד על איזון ערכי הסוכר בדם, וזו חלק מהסיבה שמדובר במחלה מתישה. "במקרים בהם הסוכרת אינה מאוזנת עלולים להיות סיבוכים לטווח ארוך הכוללים פגיעה בעיניים, בלב, בעצבים, בכליות ואף תמותה בגיל מוקדם יותר בהשוואה לאלו שהסוכרת שלהם מאוזנת", מסבירה ד"ר מזור אהרונוביץ'. "לכן צריך להשקיע הרבה באיזון שלה". לדבריה, אחת הבעיות העיקריות שמטפלים בבני נוער ובילדים היא שהם מרגישים טוב בגיל צעיר, ואינם מבינים את ההשפעות וההשלכות העתידיות. "בכל העולם נעשים מאמצים גדולים כדי למצוא דרכים למנוע סוכרת מסוג 1 ולעצור את הסיבוכים. אבל אנחנו עוד רחוקים", מסבירה ד"ר מזור אהרונוביץ'.
הטיפול בסוכרתיים מסוג 1 כולל בדיקות סוכר מהאצבע באמצעות דקירה, שנערכות מספר פעמים ביום. "בעיקרון ניתנת זריקת אינסולין בכל ארוחה - שזה בערך 4-5 זריקות בכל יום. אבל לשמחתנו יש היום פתרונות אחרים, ובישראל סל הבריאות מאפשר אופציות נוספות לילדים כמו למשל:
משאבת אינסולין: "היום הרבה סוכרתיים מטופלים באמצעות משאבת אינסולין", מסבירה ד"ר מזור אהרונוביץ', "מדובר למעשה במכשיר קטן בתוכו נמצא אינסולין שמגיע בצינורית דרך פרפרית אותה צריך להחליף מדי מספר ימים. המשאבה ממליצה כמה אינסולין לתת, ובניגוד לזריקות הרגילות כאן לא מרגישים את הזריקה, פרט להחלפת הפרפרית, שדורשת דקירה".
מד סוכר רציף: "המד נמצא על הגוף ומודד את הסוכר ברצף כל כמה דקות" אומרת ד"ר מזור אהרונוביץ'. "המטופל מקבל כל הזמן מידע על הסוכר שלו וגם מה המגמה של הסוכר בגוף. את הסנסור הזה מחליפים פעם בשבוע עד שבועיים (גם דורש דקירה בהחדרה של הסנסור)".
משאבות חכמות (לופ): "מכשיר המכיל סנסור (חיישן) שמשדר נתונים למשאבה. על בסיס אלגוריתם שמופק מהנתונים של הסנסור ניתנת הנחיה למשאבה כמה אינסולין לתת", מסבירה ד"ר מזור אהרונוביץ'. "המשאבות עושות הרבה מהעבודה - מה שמוריד הרבה מהעומס של המטופל, אך עדיין זה לא מייתר את הצורך לתת אינסולין על האוכל".
האם ניתן למנוע או לעכב את מחלה?
"אנחנו רוצים שבסוף יימצא פתרון שלא יצריך את המטופל להתחבר למכשירים מפני שמדובר בחיסרון גדול", מסבירה ד"ר מזור אהרונוביץ'. "אומנם זה לא מצריך דקירה מספר פעמים ביום אבל עדין מדובר במכשירים חשמליים שהם נאלצים לשאת על הגוף. המכשיר יכול להתקלקל, ויש ילדים שמפתחים אלרגיות אליו. לפעמים המכשירים האלה גם טועים. המטופלים רוצים שייקחו מהם לגמרי את הסוכרת".
לדבריה, יש כיום המון מחקרים שמנסים להעלים את הסוכרת או להחליף את תאי הלבלב באחרים, ושתאים אחרים יעשו את התפקיד של הלבלב. "לצערנו זה עלול לקחת עוד שנים עד שנראה תוצאות אבל כיום נעשים מאמצים למצוא פתרונות על מנת לעכב את התפרצות הסוכרת לאורך זמן", אומרת ד"ר מזור אהרונוביץ'.
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.