בעשורים האחרונים מחלת הסוכרת הפכה לשכיחה יותר. והיא מתחלקת למספר סוגים: סוכרת מסוג 1 אומנם מאובחנת בכל גיל, אבל היא כונתה בעבר גם "סוכרת נעורים" בשל העובדה ש-50 אחוזים מהחולים בה יאובחנו לפני גיל 18. שמה שונה משום שיש לא מעט סוכרתיים מסוג 1שיאובחנו בעשורים מתקדמים יותר לחייהם; סוכרת סוג 2 עלולה להתפתח כתוצאה מהשמנה, העדר פעילות גופנית ונטייה גנטית.
"סוכרת סוג 1 היא מחלה אוטואימונית, ובה יש התקפה של מערכת החיסון על כוחותינו, על איבר מהאיברים שלנו", מסביר פרופ' משה פיליפ, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, המרכז הארצי לסוכרת נעורים בישראל, מרכז שניידר לרפואת ילדים. "ישנן מחלות אוטואימוניות רבות - כמו דלקות בבלוטת התריס או מחלות נוירולוגיות שונות, אבל בסוכרת ההתקפה של המערכת האימונית מכוונת לתאים שמייצרים אינסולין הנקראים 'תאי בטא' ונמצאים בלבלב. מדובר למעשה בכדוריות לבנות שחודרות לתא והורסות את התאים. בסיום תהליך ההרס - אין יותר תאים המייצרים אינסולין". לדבריו, על פי הערכות אחרונות שנערכו בשניידר, יש כ-26 אלף סוכרתיים מסוג 1 בישראל.
בלי אינסולין אדם לא יכול לחיות. לכן עד 1921 כל מי שפיתח סוכרת מסוג 1 נפטר מהמחלה. ב-1921 ארבעה חוקרים גילו את האינסולין ושניים מהם (בנטינג ומקלאווד) קיבלו פרס נובל על טיפול מציל חיים, אך לא פשוט. "לחיות עם סוכרת סוג 1 זה אתגר שמחייב אותך למדוד את רמות הסוכר בדם, זה מחייב דיאטה קפדנית, וזה מצריך מתן אינסולין מספר פעמים ביום - או במשאבה או בהזרקה והסוכרתי צריך לשלוט על מתן האינסולין לפני כל ארוחה. בנוסף, לחץ נפשי, פעילות גופנית, אוכל - כל דבר משפיע על רמות האינסולין והמטופל צריך לקבל לא מעט החלטות הקשורות לסוכרת שלו ", מסביר פרופ' פיליפ ומדגיש כי לא פשוט לחיות עם סוכרת סוג 1 .
מהם גורמי הסיכון האם יש בהם מרכיב גנטי?
הגורמים המדויקים לתחלואה בסוכרת סוג 1 אינם ידועים לחלוטין אך קיים בהם באופן מועט - מרכיב גנטי. "המרכיב הגנטי בסוכרת סוג 1 הוא לא מרכיב עיקרי או יחיד במיוחד", מסביר פרופ' פיליפ. "בתאומים זהים גנטית אם אחד יחלה, לתאום השני יש סיכוי של 50 אחוזים לחלות גם כן", הוא מסביר. "זה אומר שיש רקע ורגישות גנטית אבל יש גורם נוסף שהוא כנראה סביבתי. ולכן כדי לחלות בסוכרת סוג 1 צריך רקע גנטי שהוא משותף להרבה מאוד אנשים באוכלוסייה אבל צריך גם מפגש לא מוצלח עם גורם סביבתי (וירוס למשל) שיתחיל את התהליך האימוני" לדבריו, בסוכרת סוג 2, המרכיב הגנטי חזק יותר ואם תאום אחד חולה התאום הגנטי שלו כמעט תמיד יחלה בה.
"לרוב סוכרתיים מסוג 1 שמאובחנים אין קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם סוכרת. ובכל זאת הסיכוי של בני משפחה של ילד עם סוכרת לקבל סוכרת, גבוה מאשר באוכלוסייה הכללית. כך למשל בסקרים לגילוי מוקדם, הצפי לזיהוי נוגדנים שמסמנים מחלה הוא 3 מתוך אלף באוכלוסייה הרגילה, ו-4 מתוך 100 באוכלוסייה של בני משפחה מדרגה ראשונה של פרט שכבר יש לו סוכרת סוג 1".
אבחון מוקדם הוא קריטי
"בסוכרת אנחנו מזהים את המטופלים בהרבה מאוד מהמקרים רק כשהם מגיעים לחדר המיון במצב קשה שנקרא "חמצת סוכרתית", מסביר פרופ' פיליפ. "המצב הזה הוא מצב מסכן חיים. יש לו תופעות לוואי בטווח הקצר וכאלו שיכולות להישאר לטווח הארוך. לכן חשוב לזהות את הילדים האלה הרבה לפני שהם מגיעים למצב הזה ולחנך את ההורים להגיע עם הופעת הסימנים הראשונים".
"רופאי משפחה רבים מזהים את הסימנים הראשונים הכוללים שתיה מרובה, מתן כמות גבוהה של שתן וירידה במשקל. הם שולחים את הילדים למיון, אבל באחוזים לא קטנים (30-40%) מהמקרים הילדים מגיעים כבר במצב של חמצת, ולכן חשוב שההורים יהיו מודעים לסימנים גם הם. בשנים האחרונות אנחנו אפילו רואים כי הילדים הם אלה שעושים לעצמם את האבחון באמצעות גוגל", מסביר פרופ' פיליפ.
סימנים ראשונים שמומלץ לשים אליהם לב
1. ילד שהיה יבש לילה במיטה (שנה) ופתאום מתחיל להרטיב. במקרים כאלה צריך לחשוב על אופציה שמדובר בסוכרת - ויש בדיקה מאוד פשוטה של סוכר בשתן שניתן לעשות.
2. ילד ששותה הרבה ונוטה לתת שתן מספר רב של פעמים במהלך הלילה.
3. ירידה לא מוסברת במשקל.
"בשנתיים האחרונות מבצעים בשניידר סקר ארצי - 'מבצע אדיר' - ADIR- שמתרחש בכ-50 מרפאות ברחבי הארץ, באוכלוסייה בריאה", מסביר פרופ' פיליפ. "אנחנו מחפשים לראות למי יש נוגדנים - בתקווה למצוא את ה-0.03 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית שהם בעלי נוגדנים כפולים. כשיש לילד נוגדנים כפולים הסיכוי לפתח סוכרת בעתיד מגיע ל-85%. לכן מטרת הזיהוי היא ללמד את ההורים את הסימנים, לצייד אותם בציוד מתאים (מדי סוכר וסטיקים לבדיקת שתן) ולמנוע מצב בו הם מגיעים לחדרי המיון כשהילדים במצב של חמצת", מסביר פרופ' פיליפ. "אנחנו רוצים שהם יקדימו להגיע כשהם מזהים את הסימנים הראשונים. האפשרות לבדוק בני משפחה היא משהו שאנחנו רק מתחילים עכשיו לבצע בפרויקט קטן בתוך המשפחות של שניידר".
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.