חיים עם סוכרת? הבדיקות שאסור לכם לוותר עליהן

סוכרת סוג 2 נחשבת למגיפה של העולם המערבי במאה ה-21. מעבר לקושי שבהתמודדות עם מחלה כרונית ועם מעקב קבוע אחר ערכי הסוכר, יש לסוכרת גם לא מעט סיבוכים. שאלנו את פרופ' עמית עקירוב, מומחה במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז הרפואי בלינסון, אילו סיבוכים יש למחלה, ועל אילו בדיקות יש להקפיד כדי להישאר מאוזנים ובריאים.

"הסיבוכים של סוכרת מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: סיבוכים מיקרו-וסקולריים, כלומר סיבוכים הגורמים לפגיעה בכלי דם קטנים, וסיבוכים מקרו-וסקולריים - סיבוכים הגורמים לפגיעה בכלי דם גדולים", הסביר פרופ' עקירוב, "מעבר לסיבוכים שנובעים מרמות הסוכר הגבוהות, יש גם תחלואה נלווית. סוכרת מופיעה פעמים רבות כחלק מהתסמונת המטבולית, שהולכת ביחד עם לחץ דם גבוה, כולסטרול בדם והשמנת יתר, בעיקר השמנה בטנית". לאור כל אלה, יש סדרת בדיקות שחשובה עבור חולי סוכרת, במטרה למנוע את הסיבוכים והנזקים שהם עלולים לגרום.

לדברי פרופ' עקירוב הסיבוך המיקרו-וסקולרי הראשון הוא פגיעה בעיניים המכונה "רטינופתיה". "זהו סיבוך ישיר של סוכרת לא מאוזנת. רטינופתיה מופיעה בשיעורים גבוהים מאוד בחולי סוכרת סוג 2, ואנחנו מנסים לאזן את ערכי הסוכר שלהם כדי להפחית את הסיכון לפגיעה הזו", פרופ' עקירוב הוסיף והדגיש כי רטינופתיה עלולה להידרדר עד לכדי עיוורון. "הדרכים שלנו לזהות את הפגיעה העינית היא לבצע בדיקת קרקעית עיניים אצל רופא עיניים. הבדיקה לרוב מבוצעת פעם בשנה או שנתיים, אבל כאשר יש ממצא חריג בודקים לעיתים קרובות יותר", אמר פרופ' עקירוב.

הסיבוך המיקרו-וסקולרי השני הוא פגיעה כלייתית - פגיעה ביכולת הסינון של הכִּלְיָה. הסוכרת פוגעת בכלי דם קטנים בכליות וכתוצאה מכך פוגמת ביכולת הסינון של הכליות, ירידה בתפקוד הכלייתי והפרשה של חלבונים בשתן. כ-40 אחוזים מחולי הסוכרת עלולים לפתח מחלת כליות כרונית במהלך חייהם. ללא אבחון מוקדם ומתן טיפול מתאים המחלה עלולה להתקדם עד לאי ספיקת כליות וצורך בטיפול בדיאליזה ו/או השתלת כליה.

"סוכרת היא הסיבה המובילה לאי ספיקת כליות שעלולה להביא לצורך בדיאליזה ובמקרים מסוימים אפילו להזדקק להשתלת כִּלְיָה", הסביר פרופ' עקירוב. כדי לוודא שאין פגיעה בכליות, מבצעים בדיקה של אלבומין וקריאטינין בשתן. רמת אלבומין בשתן שאינה עולה על 30 מיליגרם אלבומין לכל גרם קריאטינין נחשבת תקינה.

הסיבוך המיקרו-וסקולרי השלישי הוא פגיעה בעצבים - נוירופתיה, שעלולה לגרום להפרעה בתחושה. ההשפעה הנפוצה ביותר היא פגיעה בתחושה בכפות הרגליים. לדברי פרופ' עקירוב כאשר אדם לא מרגיש על מה הוא דורך הוא עלול להיפצע, לעיתים באופן חמור. "עלולה להיות גם פגיעה בכלי הדם עצמם, ואז יש פצעים בכף הרגל שעלולים להזדהם, ולצערנו זו אחת הסיבות המובילות לקטיעה של אצבעות ואפילו של גפה תחתונה כולה", הוא הוסיף. חולי סוכרת אמורים לבדוק את העצבים אחת לשנה אצל רופא או אחות שבודקים את התחושה ואת הדפקים בכפות הרגליים על מנת לוודא אספקת דם לאזור. הפרעה נוספת שנכללת תחת נוירופתיה היא הפרעות זקפה בגברים, שכן פגיעה עצבית ובכלי הדם עלולה לפגוע בתפקוד המיני.

בתחום הסיבוכים המקרו-וסקולריים, הבעיה המרכזית אצל חולי סוכרת היא מחלות לב וכלי דם, שעלולות לגרום להתקפי לב ואירועים מוחיים. "סוכרת יכולה גם לגרום לבעיה בכלי הדם ההיקפיים. הסימן לבעיה בכלי הדם הגדולים של הרגליים מתבטאים כאשר החולה הולך וחש בכאבים באזור הרגליים עד כדי שהוא צריך לנוח כדי לאפשר את זרימת הדם שלא מספיק טובה", הסביר פרופ' עקירוב, "למחלות האלה אין בדיקות סקר באופן קבוע אלא בדיקות נקודתיות לפי תלונות החולה".

בנוסף, במידת הצורך עורכים בדיקות לחולי סוכרת לפי גורמי הסיכון שלהם, על מנת להעריך האם יש צורך באולטרסאונד של עורקי הצוואר, כדי לאבחן מקרים של טרשת בעורקי הצוואר. בכל מקרה, לכל חולה סוכרת מומלץ לעשות הכול כדי להפחית את גורמי הסיכון למחלות אלה - שמירה על משקל תקין, פעילות גופנית ואיזון לחץ דם.

בתחום התחלואה הנלווית, חולי סוכרת נמצאים בסיכון גם לסבול מכבד שומני. "אותו שומן שאנחנו רואים בבטן של הרבה חולים, נמצא גם סביב הכבד והוא יכול גם לפגוע בו וגם לגרום לשחמת כבד וסיבוכיה", הוסיף פרופ' עקירוב. את תפקודי הכבד מעריכים באמצעות בדיקות דם שגרתיות. "לעיתים רואים הפרעה קלה בתפקוד הכבד, ובמקרים של השמנת יתר עושים אולטרסאונד של הבטן כדי לבחון אם יש כבד שומני".

תחום בדיקות הסוכר השתכלל מאוד בשנים האחרונות והיום לא מתבססים רק על HbA1C - המוגלובין מסוכרר. "HbA1C הוא ממוצע סוכר לאורך 3 חודשים ולכן הוא עלול לא לשקף נכון את התמונה האמיתית. המדד הזה גם לא מהימן אצל כל החולים, לדוגמא חולים עם אנמיה", הסביר פרופ' עקירוב, "היום בזכות מדי הסוכר הרציפים אנחנו יכולים לראות מה איזון החולה לאורך כל היום, ואז משנים את המדד לכזה שמודד את משך הזמן שבו החולה היה עם ערכי סוכר שהם בתווך הנכון עבורו. המדד הזה מאפשר לנו לראות כמה זמן הוא תקין ומתי יש חריגות, ואז אפשר לעשות התאמה בטיפול", הסביר פרופ' עקירוב. כך לדוגמא, הרבה ישראלים אוהבים ארוחה גדולה בצהריים, אז הרבה פעמים יש עליה בערכי הסוכר בצהריים, ובאמצעות בדיקה של הסוכר לאורך היום אפשר להתאים את הטיפול לשעה זו.

"סוכרת היא מחלה כרונית, כזו שמלווה את החולה לכל החיים. לכן הרבה מהמטופלים קצת מתעייפים מהמעקבים והביקורות", מסכם פרופ' עקירוב, "הרוב הגדול של החולים הוא באמצע - יעשו את רוב הבדיקות אבל לא את כולן". לדבריו, בדומה להשמנה, סוכרת זו המגיפה של הדורות שלנו ושל אלה שיבואו בעתיד, ולכן "אנחנו צריכים לנקוט בגישה יותר לאומית כדי להתמודד איתה".